התקנת התקנות באה על רקע המצב הקיים לפיו עברייני בניה מגישים לבית המשפט בקשות רבות לעיכובי ביצוע של צווים, שחלקן אף עולה כדי שימוש לרעה בהליכי בית משפט, במטרה לדחות את הקץ. התקנות תפורסמנה בקרוב.

הנסיון המצטבר לימד שבקשות רבות מוגשות במעמד צד אחד מבלי שנתקבלה עמדת הרשויות לבקשה, חלק ניכר מהן מוגש באופן חסר ומגמתי, כך שבפני בית המשפט לא מונחת מלוא התשתית העובדתית. לעיתים הבקשה לעיכוב ביצוע מוגשת לבית המשפט שעות ספורות לפני הוצאתו לפועל של מבצע הריסה מתוכנן, מה שמביא לסיכול המבצע ודחייתו, תוך בזבוז משאבים של זמן, כח אדם, ואובדן של כספי ההתקשרות עם קבלן ההריסה. לכל אלה נועדו התקנות לתת מענה. ככלל התקנות מגבילות את  המועד להגשת הבקשה על מנת למנוע הגשתה סמוך למועד ביצוע הצו, התקנות קובעות את האופן בו תוגש הבקשה ואת המסמכים שעל המבקש לצרף לבקשתו וזאת על מנת שבית המשפט יקבל תמונה מלאה, מדוייקת ועדכנית של המצב. הבקשה תיתמך בתצהיר המבקש ואף בתצהיר של בעלי מקצוע מטעמו ככל שהבקשה נסמכת על פעולות שלהם. לייעול הדיון ולמניעת אפשרות שבו תתקבל החלטה במעמד צד אחד תצורף לבקשה תגובת המאשימה. התקנות אף ייעלו את הדיון בבקשה כך שבית המשפט יוסמך שלא להדרש לבקשה שאינה עונה על התנאים בבקשות, והוא יוסמך לתת החלטה בבקשה בהסתמך על עמדות הצדדים שהונחו בפניו מבלי שיהא חייב לקיים דיון בע"פ במעמד הצדדים.

                                                                                                      גיל סלומון, עו"ד

                                                                                                    יועץ שר המשפטים