גופים פיננסיים בישראל ומחוצה לה, מחויבים לנהוג זהירות יתר בכל הנוגע לקשריהם העסקיים ולעבודתם בכלל עם ארגונים ומדינות הנחשבים לבעלי סיכון גבוה.

ארגון ה-FATF הינו ארגון בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות, במישור הלאומי והבינלאומי, שנועדה להיאבק בהלבנת ההון ובמימון הטרור. מאז הקמתו מוביל הארגון את המאמץ באימוץ ויישום של אמצעים שימנעו את השימוש שעושים עבריינים במערכות הפיננסיות. הארגון פרסם בשנת 1990 40 המלצות אשר מהוות את המסגרת למאבק בהלבנת ההון.

בעקבות מתקפות הטרור על ארה"ב ב-11 לספטמבר 2001 הרחיב הארגון את ייעודו מעבר להלבנת הון על מנת לרכז את מומחיותו במאמץ הגלובלי להיאבק במימון הטרור. כדי להגשים מטרה זו, הוציא הארגון סטנדרטים בינלאומיים חדשים במאבק בטרור- 9 המלצות נוספות בנושא מימון הטרור - וקרא לכל המדינות לאמץ וליישם אותן. תשע ההמלצות כוללות אמצעים שונים שנועדו למנוע מטרוריסטים ותומכיהם את הגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית.  

בחודש פברואר 2000, פרסם ארגון ה-FATF רשימה של 25 קריטריונים שהתבססו על 40 ההמלצות שפרסם ארגון ה-FATF, על פיהם יבדקו מדינות אשר אינן חברות בארגון, כאשר הוחלט כי מדינות אשר אינן עומדות בקריטריונים אלה יחשבו כ "מדינות וטריטוריות שאינן משתפות פעולה בתחום המלחמה בהלבנת הון" (NCCT)  Non Cooperative Countries and Territories ועשויות להיכנס לרשימת מדינות בסיכון גבוה של הארגון  – רשימה אשר משמעותה הטלת סנקציות על המדינה. הגוף החל בתוכנית לפיה הוא בוחן את מידת העמידה של מדינות שונות בקריטריונים שהוא קבע, ובגיבוש רשימה של מדינות אשר לדעתו אינן עומדות בקריטריונים אלה. לצורך עריכת הבדיקות יצר הגוף 4 קבוצות ביקורת בהן משתתפות מספר מדינות מהארגון, כאשר כל קבוצת ביקורת אחראית לאזור אחר בעולם.

ביוני 2002 הוחלט על הוצאת מדינת ישראל מהרשימה של מדינות אשר אינן משתפות פעולה בתחום המלחמה בהלבנת הון על ידי ארגון ה-FATF.

במהלך חודש יוני 2003, פרסם ארגון ה- FATF עדכון ל-40 המלצותיו בנושא הלבנת הון ומימון טרור (לעדכון לחץ כאן). במסגרת העדכון, נדרשים מוסדות פיננסיים להגביר ולחזק את חובות האימות והזיהוי של לקוחותיהם בעת ביצוע עסקה עימם. בין השאר, ההמלצות מרחיבות את חובות הזיהוי האימות והדיווח גם על מוסדות לא פיננסיים כגון: סוחרים במתכות, אבנים יקרות, רואי חשבון, עורכי דין ובתי קזינו. ההמלצות מרחיבות את השיתוף במידע והעברתו בין רשויות אכיפת החוק באותה מדינה לבין עצמן ובין מדינות שונות בעולם הן בתחום המודיעיני והן בתחום העזרה המשפטית.

בספטמבר 2003 החליט הארגון ה-FATF להפסיק סופית את הפיקוח על ישראל בתחום הלבנת ההון. 

 ארגון ה – FATF נמצא בתהליך לזיהוי המדינות והטריטוריות אשר אינם משתפות פעולה במלחמה הבינ"ל בהלבנת הון. תהליך זה כולל זיהוי נקודות חולשות קריטיות במלחמה בהלבנת הון במדינות השונות. מטרת ההליך הוא להפחית את פגיעותם של מוסדות פיננסיים בעולם על ידי כך שכל המוסדות הפיננסים בעולם יישמו אמצעים לזיהוי, למניעה וענישה בהתאם לסטנדרטים בינ"ל מוכרים.

ארגונים ומוסדות פיננסיים נדרשים למשנה זהירות וליישום תהליכי בקרה נוספים במהלך עיסקיהם עם מדינות המצויות ברשימה זו. תהליכים אלו יכללו גם בקרה בכל הנוגע ליחסים קורספונדטיים עם המדינות המפורטות לעיל וכן בדיקות נאותות מתאימות.

באוקטובר 2006 הוחלט להוציא מהרשימה השחורה את מינמאר (בורמה), זאת לאחר שבשנים האחרונות הוצאו ממנה מצרים, אוקראינה, ניגריה והאי נאורו. בכך, נמחקו כל המדינות שהיו מנויות ברשימה זו והוטלה, הלכה למעשה אחריות כבדה על מדינות העולם לנהל את סיכוניהן ביתר קפידה.

 בפברואר 2004 החליט ארגון ה-FATF להוציא את מצרים ואוקראינה מהרשימה השחורה בשל יישום רפורמה ניכרת בנושא הלבנת ההון- לחץ כאן.

באוקטובר 2005 החליט הארגון להסיר את האי נאורו מהרשימה, משבוטלו 400 ממוסדות הבנקים ללא נוכחות פיזית במקום (SHELL BANK), והופחת האיום המשמעותי להלבנת הון.

ביוני 2006 הוחלט להוציא את ניגריה מהרשימה בשל הקמת יחידת מודיעין פיננסית במדינה וביסוס משטר מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

באוקטובר 2006 הוצאה כאמור מינמאר (בורמה) מהרשימה. במינאמר נמצאו בעבר פגמים מהותיים באכיפת מהותיים נושא הלבנת הון  על ידי הארגון ונקבע כי משרד האוצר בארה"ב ינקוט בצעדים הדרושים על מנת לנתק את הקשרים עם המערכת הפיננסית של מינמאר שצוינה כמרכז להלבנת הון. בכך ניתן לומר, השתמש משרד האוצר באחד הכלים החזקים שהוענקו לו ב- Patriot Act שחוקק בעקבות ארועי ה-11.9. משמעה של הצהרה מעין זו על מדינה או מוסד פיננסי כ"דאגה עיקרית הקשורה להלבנת הון" היא שהממשלה יכולה לכפות כל הבנקים האמריקאים להפסיק את העסקאות הפיננסיות עם המיועדים.

נוכח השיפור הניכר ביישום ובהטמעת הסטנדרטים הבינלאומיים במדינה, הוחלט למחקה, בד בבד עם פיקוח מתמשך על התקדמותה במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

רשימת מדינות בסיכון  – כיום

בתאריך 28.2.08 פרסם ארגון ה - FATF הבהרה לגבי מדינות וטריטוריות בסיכון, הפעם לא נכללו מדינות אלה ברשימת NCCT  אלא פורסמו שמות המדינות והסיכונים הקיימים לדעת ארגון FATF  בפעילות פיננסית מול מדינות אלה שאינן ממלאות אחר הסטנדרטים הבינלאומיים בהיבט של הלבנת הון ומימון טרור. המדינות הנקובות במסמך: איראן, אוזבקיסטן, טורקמניסטאן, סאו תומה ופרינסיפה, פקיסטן וצפון קפריסין (חלק טורקי-קפריסאי).

 לצפייה במסמך במלואו לחץ כאן

חלק מהמדינות במסמך מצוינות בתוספת הרביעית לצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001, המכילה רשימה של מדינות והטריטוריות, לגביהן חלה חובת דיווח מחמירה. המדינות בסעיף: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, מרוקו, סודאן, סומליה, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עירק, פקיסטאן, תוניס, תימן.

המשמעות לגבי המדינות המוזכרות במסמך ה- FATF, המדינות אוזבקיסטן, טורקמניסטן, סאו תומה ופרינסיפה וצפון קפריסין, היא שיש לתת תשומת לב מיוחדת ולגלות ערנות בפעולות המתבצעות עם מוסדות פיננסים באזורים אלו, ואף לבצע הליך מוגבר של הכרת לקוחות הקשורים לפעילות מול אוזבקיסטן, זאת לנוכח הליקויים הקיימים במדינות אלו ביישום משטר הלבנת הון ומימון טרור.

בעקבות מסמך ה- FATF והחלטות האו"ם הוצאו הנחיות על ידי FinCEN (ה- FIU האמריקאי) לגבי המדינות אוזבקיסטן, צפון קפריסין ואיראן.